הלוח האסטרולוגי של רבי חנינא

 

 

רמי שקלים

רבי חנינא בר חמא היה מגדולי החכמים בדור המעבר מהתנאים לאמוראים בראשית המאה השלישית לספירה.

רב זה נולד בבבל, שם למד תורה מפיו של רב המנונא. כעבור זמן עלה לארץ ישראל התיישב בציפורי, שם הייתה אז הסנהדרין, והיה לתלמידו המובהק של רבי יהודה  הנשיא. לימים התמנה לראש ישיבה. רבי חנינא היה מגדולי ההלכה בדורו. בנוסף לידענותו המופלגת בתורה, היה לו ידע עצום ברפואה, והוא נודע כמומחה גדול בה (מסכת יומא מט, ע"א).

לפרנסתו התעסק במסחר בדבש דבורים ובדבש תמרים (ירושלמי, מסכת פאה פרק ז', הלכה ג').

רבי חנינא עסק רבות במיסטיקה, בגורלות, במזלות, באסטרולוגיה ואף התעניין בתורת הכישופים. לדעתו הכוכבים והמזלות שולטים על כול אומות העולם, וגם על עם ישראל: "מזל מחכים, מזל מעשיר ויש מזל לישראל" (מסכת שבת קנו, ע"א). אלא שגם המזלות וגם הכשפים נתונים, לדעתו, להשגחתו ולפיקוחו של הבורא, ומשום כך אין בכוחם לפגוע או לצמצם את ההשגחה האלוהית. השגחתו הפרטית של האל על העולם בכלל  ועל  ברואיו בפרט כה עקבית ורבה ונוקבת, עד ש"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה" (מסכת חולין ז, ע"ב).

אף על פי כן לדעת רבי חנינא, אין ההשגחה ה"צמודה" של האל פוגעת או מבטלת את בחירתו החופשית של האדם: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים" (מסכת ברכות לג, ע"ב). לדברים אלו הייתה השפעה רבה בחשיבה הפילוסופית היהודית בימי הביניים לעניין הבחירה החופשית. לדברי רבי חנינא אין ההשגחה של האל מתערבת או מבטלת את ערך פעולותיו של האדם, ויש מאורעות הבאים על האדם בשל  פשיעתו   ומעשיו  הרעים,  כגון: "הכול  בידי  שמים חוץ מצנים ופחים" (מסכת בבא מציעא קז, ע"ב - על פי פירוש רש"י שם: צנים - קור. פחים - חום). כלומר, הכול בידי שמים חוץ מן השליטה על מזג האוויר.

 

ביסוד שיטתו האסטרולוגית של רבי חנינא מונחת ההנחה, שלכל שעה משעות היממה יש מזל מסוים. המזל נקבע לפי שלטון הכוכב, השולט באותה שעה. מכיוון שיש ביממה 24 שעות, הן מתחלקות בין שבעת כוכבי הלכת שהיו ידועים אז: חמה, נוגה (ונוס), כוכב (מרקורי), לבנה, שבתאי (סטורן), צדק (יופיטר), מאדים (מרס), (בימים ההם נחשבו השמש והירח, לכוכבי לכת). מכאן שלכל כוכב לכת יש השפעה רק בשעות מסוימות בכל  יום. ידיעת הכוכב, השולט בכל שעה משעות היממה, עשויה להועיל לכל עסקה, ויש לה השפעה על כל מאורע. אלה קיצורי שמות הכוכבים הקובעים את המזלות:

 

ח - חמה; נ - נוגה; כ- כוכב; ל - לבנה; ש - שבתאי; צ - צדק; מ - מאדים. בראשי תיבות: חנכ"ל שצ"ם.

רבי חנינא אינו מסכים עם שיטתו של רבי יהושע בן לוי:

"אמר להם רבי חנינא [לתלמידיו שלמדו את שיטתו האסטרולוגית של רבי יהושע בן לוי]: צאו אמרו לבן לוי: לא מזל יום גורם, אלא מזל שעה גורם".

 

א. "מי (שנולד) בחמה - יהא אדם זיותן, יהא אוכל משלו ושותה משלו וסתריו [סודותיו] גלויים, אם יגנוב לא יצליח".

כלומר, מי שנולד בהשפעת השמש, יהיה כשמש המאירה. אוכל משלו ואינו מסיג גבול אחרים, כמו שהשמש אינה מסיגה את גבול הירח ואינה מאירה בלילה. וכשם שהשמש גלויה לעין כל, כך יהיו מעשיו גלויים והוא לא יצליח להסתיר אותם מסכת שבת קנו, ע"א, וכן שם בפירוש רש"י).

 

ב. "[מי שנולד] בכוכב נוגה - יהא אדם עשיר ומנאף. מה טעם? משום שתלויה בו האש".

באסטרולוגיה הקדומה סימל כוכב נוגה (ונוס) את העושר ואת להט אש האהבה, ורש"י פירש: "אש תלוי באותו מזל יצר של תשמיש [יחסי מין] בוער כתנור" (פירוש רש"י למסכת שבת קנו, ע"א).

 

ג. "[מי שנולד] בכוכב - יהא אדם נבון וחכם, משום שסופר של חמה הוא".

כוכב (מרקורי) הוא הקרוב ביותר לשמש, ועל דרך האלגוריה נאמר שהוא מכיר את כל מהלכי השמש. רש"י פירש: "מזל כוכב, הוא סופר של מזל חמה לכתוב דרך הילוכו ותקופותיו ומצוי אצלו תמיד" (פירוש רש"י למסכת שבת קנו, ע"א).

 

ד. "[מי שנולד] בלבנה - יהא אדם סובל חלאים, בונה וסותר וסותר ובונה, אוכל שאינו שלו ושותה שאינו שלו, וסתריו מכוסים, אם יגנוב יצליח".

הלבנה מסמלת את ההיפך מן השמש. השמש גלויה ויציבה, ואילו הירח אינו יציב ולעתים גם אינו גלוי. התמעטות הירח מסמלת ירידה מנטאלית או בריאותית, לכן ילדי הירח סובלים חולאים. כשם שהלבנה גדלה ומתמעטת, כך האדם בונה והורס וחייו אינם יציבים. כשם שהלבנה מסיגה את גבול השמש ומאירה גם ביום, כך ילדי מזל לבנה משיגים את גבול רעיהם ומעשיהם נסתרים (מסכת שבת קנו, ע"א, וכן שם בפירוש רש"י).

 

ה. "[מי שנולד] בשבתאי - יהא אדם שמחשבותיו בטלות ויש אומרים: כל מה שחושבים עליו (מחשבות זדון לפגוע בו) בטל ומבוטל".

כלומר: מי שנולד בהשפעת כוכב שבתאי (סטורן), או שמחשבותיו ישבותו ולא יתקיימו, ולכן לא יוכל להוציא לפועל את תכניותיו, או שמחשבות ומזימות של אחרים עליו לא יצליחו. נראה שרבי חנינא נוקט בדרך הפרשנות הפילולוגית, ומפרש את המילה "שבתאי" מלשון - שביתה - ביטול. רש"י הולך בעקבות פרשנותו של רבי חנינא, וכותב: "מזל כוכב  ששמו   שבתאי".  את  המילה "בטלין" הוא מפרש על פי הפסוק מספר בראשית: "כמו לא ישבותו" פירוש רש"י למסכת שנת קנו, ע"א; וכן ראה בראשית ח, כב, שם הבטיח האל לנח אחרי המבול, שלא יהיה עוד מבול: "עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו".

 

ו. "(מי שנולד) בצדק - יהא אדם צדקן".

 

ז. "(מי שנולד) במאדים - יהא אדם שופך דם".

 

סביב לוח זה פרץ ויכוח ער בין תומכי תורת המזל לבין מתנגדיו.

על דברי רבי חנינא, שכל הנולדים ביום שבת בשעות מסוימות שבהם שולט מאדים יהיו רוצחים, מגיב רב אשי שהיה מגדולי אמוראי אותו דור, ותמך בשיטתו של רבי חנינא: "או אומן, או ליסטים, או טבח, או מוהל". כלומר הנולד בשלטון מאדים יהיה בעל מקצוע, שבו שופכים דם: הרופא, הקצב, המוהל, הטבח, הליסטים (שודד, רוצח) שופכים דם, כל אחד במקצועו.

 

מן הראוי לציין, שעל פי תורת הגלגול' כל האנשים השופכים דם בעבודתם, שפכו דם בגלגולם הקודם, בין אם בזדון או בשגגה, ועתה הם מתקנים את מזלם באמצעות מקצוע זה שבו הם מתקנים  ועוזרים.  כמו   כן,   כל  האנשים  שהיו   שופכי דמים בגלגולם הקודם, עלולים להתגלגל במים ׁר' חיים ויטאל, שער הגלגולים, הוצאת אור חוזר, תל אביב, תשמ"א, הקדמה כב, עמ' סב).

 

על דברי רבי חנינא ורב אשי מגיב בציניות האמורא רבה, מי שהיה ידוע כמתנגד גדול לאמונת האסטרולוגיה: "אני במאדים הייתי [נולדתי]", כלומר אני נולדתי במזל מאדים, ואין אני שופך דם, מכאן ששיטתכם אינה נכונה. על כך עונה לו מיניה וביה האמורא אביי, התומך באמונת האסטרולוגיה: "אף מר (גם כבודו) עונש והורג" (מסכת שבת קנו, ע"א). כלומר, אף אתה רבה עוסק למעשה בשפיכות דמים, שכן במקצועך אתה דיין, היושב בדין ועוסק ודן בדיני ממונות ונפשות. ממון נקרא גם דמים, והוא קשור לדיני נפשות. ולכן עיסוק זה  קשור לפשעים שונים, ביניהם חובות כספיים או שפיכות דם, ועל כך צריך הדיין לפסוק ולהעניש. בכך רצה אביי להוכיח לרבה, ששיטת האסטרולוגיה של רבי חנינא נכונה, ואי אפשר לו לאדם לברוח מן המזל הכתוב לו.

 

על תפיסת האסטרולוגיה ביהדות, בנצרות ובאסלם ניתן לקרוא בהרחבה בספרו של ד"ר רמי שקלים: "תורת המזל על פי האסטרולוגיה הנומרולוגיה והקבלה"

 

 

רמי שקלים

@2020 by Rami Shkalim.    |   Contact: shkalim.rami@gmail.com     |    Facebook  

@2020 by Rami Shkalim