ימים חסרי מזל על פי האסטרולוגיה בתקופת התלמוד

מבוא לאסטרולוגיה יהודית

 

רמי שקלים

בנוסף לשיטתו של ר' יהושע בן לוי, המניחה שמזלו של הנולד קשור לימי השבוע, יש שיטות נוספות הקושרות מזל עם ימי השבוע. על פי שיטה אחת ימי רביעי ושישי (נקרא גם ערב שבת), נחשבים לימים חסרי מזל, שבהם יש בין היתר מריבות רבות: "תנו רבנן [שנו-למדו-לימדו רבותינו], לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות, ואם שתה דמו בראשו, מפני סכנה. מאי סכנה? רוח רעה" (מסכת פסחים קיב, ע"א; מסכת עבודה זרה יב, ע"ב). ועוד כתוב: "שנינו, לא יצא יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בליל שבתות מפני שאגרת בת מחלת [שם של שדה שהיא גם רוח רעה], היא ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה [משחיתים], יוצאין, וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו. מתחילה היו מצויים בכל הימים, פעם אחת  פגעה  ברבי   חנינא בן דוסא, אמרה לו: אלמלא הכריזו עליך ברקיע: 'היזהרו בחנינא ובתורתו', סיכנתיך [הייתי פוגעת בך]. אמר לה: אם חשוב אני ברקיע גוזר אני עליך שלא תעברי בישוב לעולם. אמרה לו: בבקשה ממך, הנח לי רוח [מקום] מועט. הניח לה לילי שבתות ולילי רביעיות" (מסכת פסחים קיב, ע"ב).

על פי שיטה אחרת, אין מתחילים שום מלאכה או עסקה בימי שני או רביעי, שכן בימים אלו שולטת מידת הדין. יום שני נשלט על ידי מזל הירח, המשנה את צורתו תדיר ואינו קבוע. הירח נראה לנו פעם מלא ופעם חצי ופעם נעלם וכו'. דבר זה מהווה סימן לאי יציבות לכל עסקה, שתתבצע ביום זה. כמו כן, ביום שני לא בירך ה' את הבריאה, שכן ביום זה נחלקו המים על ידי הרקיע. דבר זה מהוה סימן למחלוקת, השורה ביום שני. ביום רביעי שולט מזל מאדים, המסמל מתח ומלחמה, ולכן לא נוהגים להתחיל בו  מלאכה (שולחן ערוך, יורה דיעה, כרך ב, סעיף קעט שם כתוב: "נהגו שאין מתחילין בב' [יום ב] ובד' [יום ד], ואין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה".

 

רבי יוסף קארו פסק הלכה זו בעקבות תשובה, שנתן הרמב"ן על שאלה שנשאלה. ראה תשובות הרמב"ן, תשובה רמ"ב וכן תשובה רפ"ו; תשובת הרשב"א (תלמיד הרמב"ן), שו"ת, סימן תי"ג; על כך ראה עוד: מסכת הוריות יב, ע"א; מסכת כריתות ה, ע"ב; שם, ו ע"א; מסכת ברכות נ, ע"ב; מסכת כתובות ה, ע"א; מסכת גיטין מה, ע"א; זוהר, פרשת פנחס, רלד ע"א; תיקוני זוהר, קד ע"ב).

 

בתקופת המשנה נהגו לרפא על ידי פנייה ולחש לשדים. על ידי כך היו קוראים לשד, ומטילים עליו את משימת הריפוי. חז"ל דנו בשאלת ימי המזל, שבהם פונים אל השדים ולוחשים את לחשי הריפוי: "ואין שואלין בדבר שדים בשבת. רבי יוסי אומר: אף בחול אסור" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין קא, ע"א).

 

על תפיסת האסטרולוגיה ביהדות, בנצרות ובאסלם ניתן לקרוא בהרחבה בספרו של ד"ר רמי שקלים: "תורת המזל על פי האסטרולוגיה הנומרולוגיה והקבלה"

רמי שקלים

@2020 by Rami Shkalim.    |   Contact: shkalim.rami@gmail.com     |    Facebook  

@2020 by Rami Shkalim